המגזר השלישי- איזה יופי מורכב וחשוב מאין כמוהו. המגוון רחב והפעילויות אף יותר אבל מה מקיים את המגזר השלישי?

עמותות, חל"צים ובכלל גופי המגזר החברתי למיניהם (ויש לא מעט) מתקיימים לרוב מתרומות וגיוס משאבים עצמאי.
יותר עמותות פועלות כך לעומת עמותות במימון עצמי (כלומר באמצעות מכירת שירותים ומוצרים)

חלקם (הגופים הללו) נתמכים ע"י המדינה, הרשויות ואף ארגונים בעלי מודעות חברתית גבוהה.

חלקם נתמכים ע"י ארגוני גג שונים, פילנתרופים או קרנות

ורבים מהם נתמכים בדרך זו או אחרת ע"י הציבור. להלן – ההמונים.

בואו נדבר עליהם רגע. עם ישראל (והתפוצות לעיתים😊)

שנים רבות שהורגלנו לתרום לעמותות באמצעות שיחות יזומות (שהיום כבר נחשבים ספאם)

קמפיינים בטלוויזיה, אירועי גיוס כספים או קמפיינים ממומנים הייטב ברשתות החברתיות.

אבל בעשור האחרון בישראל, מאז כניסתן של הפלטפורמות השונות לגיוס המונים- נוספה אפשרות אחרת, קצת שונה במהות ובאופי.

לקמפיין גיוס המונים ישנם מספר מאפיינים המבדלים אותו מגיוס כספים סטנדרטי, למשל:

1. זמן קצוב לתקופה ידועה מראש, בד"כ קצרה (חודש עד חודשיים מקסימום).
   היתרון: אין התשה של הקהל לאורך זמן או של הארגון עצמו כיוון ש כל המאמצים מופנים לתקופת זמן קצובה ולאחריה "חזרה לשגרה".

2. אחריות כלפיי תורמים. ובכן להבדיל מגיוס פילנתרופי, קרנות או רשויות וממשלה – התורמים בגיוס המונים לא בוחרים לאן ינותב הסכום שתרמו. העמותה היא שבוחרת לשתף את הקהל במטרותיה אולם אין בכך שום התחייבות, בוודאי לא חוזית או בהתנייה.
   אגב מאידך זוהי פרצה שעלולה להרתיע תורמים מסוימים, אולם תורמים אלה בד"כ מתגייסים בסכומים קטנים ועל כן התמורה או ניתוב התקציב פחות חשוב להם.
   נשמע כמו "נוכל לגייס תרומה מבלי לדווח על תוצאותיה בשטח"? אז זהו, שלא. כמובן שגם בגיוס המונים נעדכן את התומכים החדשים שלנו, כל אחד ואחת מהם חשובים ויירצו להיות מעודכנים והם הופכים ברגע אחד להיות חלק מהמשפחה. היתרון הוא- שהם לא מי שקובע את היעד או יכול להפעיל סנקציה במידה ולא הגענו אליו.
3. מאמצי גיוס. "השקיעו בנו חצי מיליון או השקיעו בנו 100 ש"ח" – מה קל יותר לשיכנוע? מה ריאלי יותר?
   בשונה מגיוס משאבים בדרכים שונות – מאמצי הגיוס כאן עובדים יותר על כמות התומכים מאשר על גובה הסכומים.
   נכון שבקמפיין מימון המונים מתוכנן הייטב יהיה שילוב של תרומות במגוון סכומים אבל הסטטיסטיקה מראה לנו שממוצע תמיכה כיום עומד על 100 שח – ללא ספק קל יותר לשכנע, קל יותר להנגשה, אין סינון מעמד סוציואקונומי משמעותי וכן הלאה.

ישנם עוד הבדלים רבים שאין סיכוי שאצליח לפרט כאן אבל הם כוללים בין היתר- רמת סיכון שונה, השקעה כספית חד פעמית או מתמשכת, יתרונות שיווקיים משמעותיים, השלכות ארוכות וקצרות טווח, קשר ישיר עם התומכים, יצירת קהילה ועוד.

לאיזו עמותה מתאים מה? למי שתי האפשרויות (גיוס משאבים בשוטף מול גיוס המונים) מתאימות ליישום בתקופות שונות ועוד שאלות בנושא – בפוסט הבא בבלוג 🙂

stay tuned.