ישנם מספר סוגי גיוסים לעמותות ומיזמים חברתיים ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. לפני שנצא לדרך כדאי שנבין את ההבדלים ביניהם ונבחר את הקמפיין שהכי מתאים לצרכים שלנו.
אז מה עומד לפנינו?
אולי כבר שמעתם בעבר את הביטויים האלה- גיוס קשיח, גיוס גמיש, גיוס שגרירים, גיוס הוראות קבע, גיוס מתמשך,
גיוס פרויקטאלי, גיוס לפעילות השוטפת של העמותה או גיוס להקמת מיזם חברתי.
כולם דומים אבל שונים באספקטים מסוימים- לחלקם השפעה על אופן הניהול של העמותה, על התזרים, על התורמים והתורמות, על המוניטין של העמותה ועוד.
אז בואו נחלק לקטגוריות
הקטגוריה הראשונה שנתייחס אליה מתרכזת בתנאי התשלום לעמותה.
💡גיוס גמיש: גיוס בו היעד המוצהר אל מול התומכים והתומכות לא מחייב.
כלומר כל שקל בגיוס (מעל סכום מינימום שנקבע מול הפלטפורמה) יגיע אל העמותה בלי תנאים. אופן החיוב בגיוס גמיש הוא מיידי ובגיוסים מסוג זה ניתן לשלם למשל גם באמצעות ביט.
💡גיוס קשיח: יעד הגיוס מחייב! אי הגעה לגובה הסכום לא מזכה את העמותה בתשלום כלל.
התומכים והתומכות לא מחויבים מיידית במהלך הקמפיין אלא רק בסופו ורק לאחר הגעה ליעד.
בגיוס מסוג זה יש סיכונים והשלכות (כמו למשל שכל המאמצים שהושקעו בו לא יניבו פרי כי לא הגענו ל 100%) אבל גם אפקט פסיכולוגי משמעותי על התומכים
(חייבים להגיע ליעד אחרת הכל יילך לטמיון, לחץ מתון) ובין היתר משרה אמינות, מחויבות ונחישות כלפי המטרה.
💡גיוס הוראות קבע: דומה מאוד לגיוס גמיש, כלומר החיוב נעשה באופן מיידי ,אולם הוא נעשה בתשלומים. התומכים בוחרים סכום חודשי קבוע מתחדש והעמותה מקבלת את התשלום מידי חודש מסך התומכים. על פניו נשמע כמו גיוס מושלם שמספק יציבות הכרחית לעמותה אבל בפועל קשה יותר לגייס הוראות קבע מאשר סכום חד פעמי.
הקטגוריה השנייה עוסקת באופן הצגת הפרויקט לקהל. נבדיל בין גיוס לפרויקט בודד לעומת גיוס לפעילות השוטפת של העמותה.
💡גיוס פרויקטאלי מיועד למטרה אחת, בדרך כלל בסכום נמוך מקמפיין ממוצע. ב
גיוס כזה התומכים מתבקשים לתרום למטרה אחת בלבד, מוגבלת בזמן עם יעד ברור ופיזי.
למשל הקמת מרכז, פתיחת תוכנית או תרומה למיזם פנימי.
💡גיוס לפעילות השוטפת של העמותה הוא למעשה הפוך. התומכים יודעים כי הסכום שתרמו מיועד להמשך קיומה של פעילות העמותה לאורך השנה.
כאן יש חשיבות גדולה לחידוד המסרים שהעמותה רוצה להעביר ולשקף החוצה. לקהילה שלנו קשה יותר לתמוך ביעד אמורפי כמו "כדי שנמשיך לשרוד" והם צריכים להבין מטרות מדוייקות, יעדים ברורים והבנה מלאה של הפעילות של העמותה כדי לתמוך בקמפיין כזה.
ההשלכות הפסיכולוגיות על התומכים בגיוס מסוג זה עלולות להיות שליליות ולייצר מוניטין לא חיובי לעמותה. (למה שלא תשרדו? מי מנהל את העמותה? לאן הולך הכסף כל שנה?!).
💡באותו הקשר, ישנו גם גיוס מתמשך המיועד לפעילות השוטפת של העמותה ולמגוון הפרויקטים שהיא מציגה לקהל.
גיוס זה אינו מוגבל בזמן כמו בקמפיינים אחרים והוא יכול להמשיך כל עוד העמותה קיימת. גם כאן על פניו זה נשמע כמו הקמפיין המושלם. מצד אחד אין צורך לשכנע את התורמים לתרום באמצעות הוראת קבע, מצד שני הגיוס ממשיך כל עוד העמותה רוצה בכך.
אולם יש לקחת בחשבון שגיוס מתמשך אינו הכנסה פסיבית. גם גיוסים לאורך זמן יש להמשיך ולשווק לכל אורך התקופה, מה שעלול לכלות את משאבי הזמן, האנרגיה והתקציבים של העמותה.
הקטגוריה השלישית והאחרונה היא: גיוס שגרירים מול גיוס המונים "רגיל".
💡גיוס שגרירים: מבוסס על עבודת קהילה הדוקה ויעודית לטובת הקמפיין, שנבחרה מבעוד מועד, ותפקידה לגייס את מרבית הסכום, כל אחת ואחד מהשגרירים יירתם לגיוס וייעזר במעגלים הקרובים אליו.
לגיוס שגרירים יתרונות רבים והוא מתאים רק לעמותות ומיזמים להם יש קהילה או לפחות 100 אנשים שיוכלו להיות שגרירים לאורך הקמפיין כולו. גיוס מסוג זה עלול להיות מחוברת ופעילה. יש שיאמרו שקמפיין כזה קשה יותר תפעולית, אולם תוצאותיו בדרך כלל מניבות גיוסים בסכומים גבוהים במיוחד.
💡גיוס המונים "רגיל": כשמו כן הוא מבוסס על ההמונים. אותם אנשים ונשים שעוקבים אחרי פעילות העמותה בצורה שוטפת ומהווים את הקהילה שלה.
קהילה זו היא למעשה קהילת שגרירים מבלי לקרוא להם כאלה. הם אלו אותם ההמונים המגיעים מכלל ערוצי השיווק של המיזם או העמותה. היתרונות של גיוס מסוג זה יכולים להיות רבים עם תפעול נכון וחשיבה מקדימה. ביניהם פעילות שיווקית אינטנסיבית וחשיפה לקהל חדש, יצירת מעורבות עם קהל ותיק וגיוס תומכים חדשים והעלאת המודעות לפעילות העמותה.
גיוסים מסוג זה יכולים להתאים במיוחד למיזמים חדשים ועמותות בהקמה ושם הם יהיו יעילים במיוחד ביצירת קהילה בזמן קצר.
אז איזה קמפיין הכי מתאים לעמותה שלכם?
מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לעזור לבחור את הגיוס הנכון עבורכם 🙂
